פוסט זה מוגש תחת:
דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות כמו גם טורים
שמונה מיליון דרכים למות
ג’ון ק. סנידר השלישי ידוע בפני קוראי הקומיקס בזכות עבודתו בנושא אופנה בפעולה, רופא אמצע נייט, גרנדל, כמו גם הרבה יותר. כעת הוא מתמודד עם סופר המסתורין המסתורין העולמי לורנס בלוק הרבה את היצירה העממית, מתיו סקאדר, בעיבוד לרומן המוערך של בלוק שמונה מיליון דרכים למות. סניידר השלישי משתף עם רוג’ר אש של ווסטפילד כיצד התפתח הרומן הגרפי הזה.
ווסטפילד: כמה זמן אתה עובד על שמונה מיליון דרכים למות? אני חושב שבפעם הראשונה שציינת לי שאתה עובד על רומן גרפי, אולם לא יכול היה לספר לי שום דבר על זה עדיין הייתה אולי לפני שנתיים.
ג’ון ק. סניידר השלישי: אני משרת את הספר במשך שש שנים. לקח שנה להגיע לקרן, הטיוטה הכוללת הראשונה. במהלך תוכנית העמידה בשנות הייצור, היו כמה גבעות כמו גם עמקים להגיע למוצר הסופי, אבל העורך שלי טום וואלס כמו גם IDW היו מאחוריי לאורך כל הדרך, כמו גם לורנס כמו גם שלו גם אנשים היו די אינדיבידואליים דרך כל זה. אני אסיר תודה עמוק לכולם על כך שאפשר לי לעשות את זה נכון. כמו גם את המכתבים שלי פרנק קווטקוביץ ‘נשאר עם ההפקה לאורך כל הדרך, כמו גם עבודה מצוינת. אני מנסה להימנע מלדבר על פרויקטים שמתבצעים, זה פשוט הכי טוב לי לחכות עד שהכל יאמר כמו גם ייעשה, כמו גם לחזור ולחזור כמו גם להיכנס להראות כמו גם לעבור על התהליך כמו גם התפתחות.
הכירו את מתיו סקאדר
ווסטפילד: לאנשים שאינם מכירים את מתיו סקאדר, מי הוא?
סניידר השלישי: מתיו סקאדר הוא בלש משטרתי לשעבר שיצא מהכוח במשך שש שנים בערך, כמו גם הקים חברה מאולתרת משלו כבלש ללא רישיון. הוא גר בבית במטבח של גיהינום, כמו גם משתמש בבר סמוך, ג’ימי ארמסטרונג, כבסיס הפעולות הלא רשמי שלו. הוא שותה ללא הרף דרך הרפתקאותיו הראשונות, ובכל זאת ממשיך לתקן את המקרים שלו, בנוסף למזג עם תחושת מוסר עייפה.
העיר של צופה
ווסטפילד: לורנס בלוק כתב 17 ספרים בכיכובו של צופה. מדוע בחרת בספר זה לעיבוד שלך?
Snyder III: שמונה מיליון דרכים למות הוא המוערך ביותר כמו גם הידוע ביותר בסדרה. זה פשוט נראה טבעי שזה היה הספר הראשון שהתאים.
ווסטפילד: מלבד 17 הספרים, גם סקאדר הופיע בשני סרטים. מה צירתם מאלה עבור גרסת הדמות שלך?
Snyder III: הלכתי עם כיוון אחר בעיבוד שלי לדמות. אני חושב שהתיאורים של צפיפותו של ג’ף ברידג’ס (שמונה מיליון דרכים למות – 1986) כמו גם ליאם ניסון (טיול בין המצבות – 2014) מצוינות. מתיו סקאדר הוא דמות כל כך חידתית שאפשר לפרש אותו במספר דרכים, כמו גם היה לי משהו אחר מלבד הגרסאות האלה בראש. אני חושב שזה גם חיוני לציין את ההסתגלות של תמונת התנועה משנת 1986 של שמונה מיליון דרכים למות שונה באופן קיצוני בעלילה, בתפאורה, כמו גם בתיאור של הרבה מהדמויות מאשר ברומן בפועל.
הצופה פוגשת את קים
ווסטפילד: זו הפעם הראשונה שהוא הופיע בקומיקס. האם זה היה מפחיד עבורך?
סניידר השלישי: זה היה אתגר, אולם סוג הקושי החדשני שאתה רוצה. בסופו של דבר הרגשתי הרבה יותר שהכרתי את הצופה, כך ידעתי עליו פחות, מה שהצביע על כך שאולי אני באמת מתוודע לו, אם זה הגיוני כלשהו. לורנס בלוק יצר אופי אמיתי מאוד כמו בלתי נשכח, וזו הסיבה שהוא סבל כל כך הרבה זמן.
SCUDDER אוסף מידע
ווסטפילד: אתה מסתגל רומן, כך שיש חומר שאתה צריך להשאיר כדי לשמור על הרומן הגרפי באורך משתלם. איך בחרת מה לשמור וגם מה להשליך?
סניידר השלישי: התגובה עשויה להיות ראיון שלם בפני עצמו. יש כל כך המון היבטים שנכנסים לתהליך ההסתגלות, עם זאת כדי לשמור על זה קצר, כל מה שאני יכול לומר זה שזה קשה. אתה צריך לשמור על המיקוד שלך, ולהיות מוכן להרפות מהסצינות כמו גם תווים כדי להגיע לתוצאה הסופית. כמו כן זה היה קשה במיוחד כשעבדו עם ספר כמו כתוב היטב כמו גם בנוי כמו זה. עם זאת אני חושב שתפסתי את מהות הספר בעיבוד הסופי.
ווסטפילד: האם היה לך סוג של יצירת קשר עם לורנס בלוק במהלך תהליך זה?
Snyder III: לא, למרות שהוצגו לו דפים שמתבצעים לאורך הדרך כמו שהיה נהדר לשמוע שהוא שמח מהתוצאות. אישורו היה מכריע בתהליך הייצור.
העיר ניו יורק של צופה
ווסטפילד: שמונה מיליון דרכים למות נקבעים בשנת 1982. האם היה מאתגר לכבוש מחדש את רוח שנות ה -80?
סניידר השלישי: הספר פורסם במקור בשנת 1982, ולכן רצינו לשמור אותו שם. לכבוש מחדשרוח העידן, הושטתי יד לזכרוני לאופן שבו, אז, אני עצמי דמיינתי את ניו יורק באותה תקופה. כמו המון אחרים, חלמתי על ניו יורק כמכה יצירתית דיסטופית, ממה שאני יכול לראות במגזינים, המוזיקה, מתמונות קולנוע כמו גם תכניות טלוויזיה שצולמו במקום, כמו גם סיפורים מאלו שיבקרו כ- ובכן אפילו גרים שם אמיצים. הייתה לי חוויה עירונית משלי במהלך אותה תקופה באופן קבוע נכנסת לוושינגטון הבירה למקומות כמו חלל הפאנק של פאנק/גל חדש של Wave Night, כמו גם המועדון 9:30. אז התיאור שלי הוא משהו של חלום (או סיוט), השלכה של מה שהיה אולי. כמו גם מסיבות פונקציונליות, היו גם המון חומר עזר המוצעים לנקוט מהם.
חלק מההשפעות של סניידר השלישי (משמאל לימין): ג’ון מקדרמוט, הארי בנט, כמו גם ברי פיליפס.
ווסטפילד: אמרת שכיסוי המגזינים כמו גם אמני פנים משנות ה -50 ועד שנות ה -70 השפיעו על האמנות שלך על הספר. איך כמו כן היו סוגים של אמנים בפרט הסתכלת עליהם?
Snyder III: זה עדיין הסגנון שלי, עם זאת רציתי לציית למה שאמרתי בעבר על יצירת מדינת החלום/הסיוט ההיא למראה הספר. השתייה של מתיו סקודר בנקודה זו בסדרה לקחה אותו לשלב שעלול להיות קטלני של אלכוהוליזם. אז התפיסה שלו לגבי העולם בסופו של דבר הייתה מעוותת, כמו גם רציתי להקרין שבאמצעות חלק מהטון ההיפר-דרמטי של אמנות הכריכה הכריכה המסתורית הישנה, שהוא צולל לסוג של עולם נואר מיושן ועם זאת גרנדיוזי. חלק מהכריכה רכה כמו גם אמני מגזינים מאותה תקופה בה קיבלתי השראה היו ג’ון אבנט, הארי בנט, כמו גם ג’ון מקדרמוט. חבל עד כמה הרבה אמנים מאותו גיל אינם מוכרים כמו שהם חייבים להיות בימינו. זו תקופת איור יוצאת דופן. כמו כן, תמיד אהבתי את תנועת האמנות “בית הספר האסקני” של ציור ניו יורק של ראשית המאה העשרים. “העיר מגריניץ ‘וילג’ של ג’ון סלואן הייתה מועדפת ארוכה שלי. זה נצבע בשנת 1922, עם זאת, אני חושב שיש לו איכות נצחית של תחושת ניו יורק בלילה.
צעד על המקרה
ווסטפילד: מדוע אתה מרגיש שרמזים לתקופה שלפני שנות השמונים יחולו על סיפור שנקבע בשנות ה -80?
Snyder III: כמה סיבות. זה 1982, כמו גם זה עדיין רק כמה שנים משנות ה -70. ה- MTV/BIG HAIR/NEON/מאוחר יותר שנות השמונים שהוא כל כך הרבה מהנוסטלגיה של ימינו עדיין לא ממש תפס. בסתיו 1982 היינו בשיא המיתון. כמו גם לא היה הרבה ג’נטריפיקציה, ארכיטקטורה שחזרו הרבה עשרות שנים עדיין עומדת, אנשים לבשו את אותם בגדים מכל גיל שהם פרחו בהם, היה תערובת אמיתית של פעמים. בפרשנות החזותית שלי לדמותו של סקאדר, יש לי אותו עדיין להתלבש בגרסה מקומטת של איך הוא התלבש כשהיה בלש משטרתי פעיל בשנות השבעים. הוא קפוא בזמן, לובש בגדים כשהחיים עדיין היו הגיוניים לו. הוא עדיין חובש כובע, שהיה די נדיר בשנת 1982. הוא עדיין לובש את אותו מעיל טרנץ ‘כמו גם בגדים, מבט שחזר עשרות שנים רבות לפני שנות השבעים. אז שוב, חלק ממנו היה להראות את Scudder כאדם ממש מחוץ לזמן בנקודה זו בסדרה.
לילה בעיר
ווסטפילד: האם יש השפעות אחרות שהבאת לעיבוד?
Snyder III: מזגתי את כל מה שאוכל לתוכו, כל מה שהעניק לי השראה מאותה תקופה. תחילת שנות השמונים הייתה תקופה מעצבת אמנותית עבורי, כמו גם הספר הזה, עם הרבה שכבות שלו, השתמשו בהזדמנות רבה לעבוד בהרבה מההשפעות הללו, שעשויות שוב להצדיק ראיון חדש לגמרי.
צופה כמו גם יאן
ווסטפילד: כל סוג של הערות סגירה?
Snyder III: תודה שוב לעורך שלי טום וואלס, כולם ב- IDW, כמו גם לורנס בלוק, כמו גם לכל מי שעבד איתו על כך שהם מאפשרים לי את ההזדמנות להביא את העיבוד הזה לאור. אני מקווה שכולם נהנים מהתוצאות הסופיות, הקפידו לקנות את העותק שלכם עכשיו!
פונה לרמז הבא